פסק-דין בתיק ב"ל 366-09-11

1.         מדובר בתביעה להכיר בחבלה בכף רגלו הימנית של התובע ביום 15/10/09 כ"תאונת עבודה".

2.         העובדות המוסכמות הוגשו על ידי הצדדים, מהעובדות עולה כי התובע שחקן בנבחרת קט רגל נפגע במהלך טורניר.

3.         בית הדין מינה את ד"ר ברוסקין כמומחה מטעם בית הדין והפנה למומחה את השאלות הבאות:

            א.         מהי המחלה ממנה סובל התובע בכף רגלו הימנית?

            ב.         האם קיים קשר סיבתי בין הנזק הרפואי הנטען לבין הפגיעה מיום 15/10/09.

ג.          אם לאו, היש לראות במחלתו תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל או תוצאה של מחלה טבעית.

4.         בחוות דעתו מיום 6/2/12 קבע המומחה:

"א.       כי לפי רישום רפואי מהתאריך 25/10/09 צוין כי התובע סובל מחבלה בכף רגל ימין במשחק כדורגל. בצילום רנטגן של כף הרגל לא אובחנו סימני שבר וכן אובחנו שינויים ניוונים במפרק המטאטרסו-פלנגיאלי ה-1 בכף רגל ימין. לפי הנתונים הללו התובע סבל מכאבים על רקע חבלתי (ללא שבר) בבוהן 1 מצד ימין.

ב.         לפי דעתי קיים קשר סיבתי בין הכאבים בבוהן 1 רגל ימין לבין האירוע הטראומטי מיום 15/10/09. לא קיים קשר סיבתי בין השינויים הניוונים שהודגמו בצילום הרנטגן לבין החבלה מיום האירוע.

ג.          תוצאות של חבלה בבוהן הינן קצרות טווח בדרך כלל, ואמורות לעבור לאחר חודש ימים לכל היותר, במיוחד כאשר לא מדובר בשבר. לתהליך ניווני במפרק הטאטרסו-פלנגיאלי ה-1 אין כל קשר לחבלה מהתאריך 15/10/09.

5.         בעקבות חוות הדעת הודיע הנתבע כי מסכים להכיר באירוע מיום 15/10/09 כפגיעה בעבודה ביחס לכאבים בבוהן רגל ימין בלבד. עוד ציין בהודעה כי השינויים הניוונים אינם קשורים לאירוע הנדון ואינם מוכרים כפגיעה בעבודה.

עוד ציין בהודעה כי אי הכושר יאושר לתובע עד 15/11/09 (על פי האמור בחוות הדעת) ובהתאם לתעודות אי כושר שניתנו לו והיעדרותו מהעבודה.

6.         התובע טוען כי על בית הדין ליתן פסק דין המכיר בפגיעתו של התובע בכף רגלו כפגיעה בעבודה כאשר בסמכות הועדה הרפואית לבחון את מידת ההשפעה של האירוע בו נפגע התובע בבוהן רגל ימין, בבואה לקבוע את אחוזי הנכות. התובע צירף פסקי דין לתמיכה בטענתו.

7.         הנתבע בתגובה נוספת חזר על עמדתו שצוטטה לעיל.

8.         על פי ההלכה הנוהגת קביעתו של קיום קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה בעלת פן משפטי המושתת על חומר הראיות - אלא שבקביעה זו ניתן משקל מיוחד לחוות הדעת של המומחה-יועץ רפואי שנתמנה על ידי בית הדין לסייע בתחום הרפואי.

(ראה: לעניין זה דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז' 374, דב"ע נה/246-0 גיגי סוליקה - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).

כאשר חוות הדעת אינה מנוסחת בלשון חד משמעית אלא משתמשת במילים שתוארו לעיל מביעות ספק, הרי אין בכך כדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה (דב"ע לב/604-0 משולם -  המל"ל, פד"ע ג 443; דב"ע       נו/197-0 המל"ל - קוהן בתיה (לא פורסם); עב"ל 240/97 אילוביץ אליהו - המל"ל (לא פורסם); דב"ע נה/116-0 המוסד לביטוח לאומי - איטה שטיין (לא פורסם)).

9.         מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה בברור כי המומחה קבע כי קיים קשר סיבתי בין הכאבים בבוהן 1 רגל ימין לבין האירוע הטראומטי מיום 15/10/09.

            אכן מדובר בחבלה שנחבל התובע במהלך המשחק אולם המומחה מציין בפורש כי אין ממצא רפואי בדבר חבלה בכף רגל אלא בבוהן 1 בלבד.